‏חוברת זו נכתבה עבורכם העולים שלכם ילדים במערכת החינוך . מהדורה זו הותאמה כדי להתייחס לנושאים השכיחים המועלים על-ידיכם כהורים ביחס למערכת החינוך בישראל.

‏כפי שודאי נוכחתם לדעת מאז עלייתכם ארצה, קיימים הבדלים רבים ביו צורת החיים באתיופיה לבין זו בישראל, ודבר זה בולט בכל הקשור לחינוך הילדים.

‏באתיופיה היו הילדים באחריותה הבלעדית של המשפחה וגס חינוך הילדים בכלל זה. לא כל הילדים הלכו לבית ספר מסיבות שונות והס למדו על-ידי התבוננות בהתנהגות ההורים ובני המשפחה ועל-ידי שמיעת סיפורים ומשלים. מטרת החינוך הזה חיתה להקנות לילדים כללי התנהגות נכונה, ערכים ומנהגים וכן אופנים למילוי תפקידים שונים במשפחה, בחברה ובעבודה. לימודי קודש נעשו על-ידי הקייסים ועוזריהם. בתקופה האחרונה, הוקמו בתי ספר רבים יותר בכפרים וחלק מן הילדים למד בהס, וכך גס היה באדיס אבנה ב-1991-1990 ‏.

‏באתיופיה היה מקובל שכאשר ילד הולך לבית ספר (לאותם אלו שהלכו) כל חינוכו עובר להיות באחריות המורה. דרך חינוך זו אפשרה לגדל, משך מאות רבות של שביס את הילדים על ברכי היהדות, ולמדה אותם להסתדר היטב בחיים באתיופיה. ‏הילדים היו באתיופיה צייתנים וממושמעים להורים ולמורים וכמעט ולא היו קיימות בעיות משמעת.

‏בישראל המצב שונה. קיים חוק חינוך חובה לפיו כל הילדים בגיל 16-s ‏חייבים ללכת למסגרות חינוכיות. כמו-כן קיימת מערכת חינוכית מפותחת של לימודים החל מן הגיל הרך, וגס לימודים תיכוניים, עיונייים, מקצועיים וחקלאיים ולימודים על-תיכוניים באוניברסיטאות, מכללות וסמינרים. כמו-כן נראה שבישראל - ילדים רבים פחות ממושמעים להוריהם, ובעיות משמעת רבות מתעוררות עקב כך .

‏האחריות לחינוך הילדים בישראל תינה משותפת להורים ולמערכת החינוכית. המערכת החינוכית אחראית על לימוד של ידע ומיומנויות שונות ואילו ההורים אחראים על חינוכם והתנהגותם של הילדים.

‏כאן יש לכם ההורים תפקיד נוסף של "הורים לתלמידים" ולילדיכם יש תפקיד נוסף של תלמידים במערכת חינוך בעלת חוקים וכללים המקנים חובות וזכויות.

5