| התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא
לישראל הגיעו כאמור חלקי משפחות, אשר פוזרו ברחבי הארץ ולמרות המאמצים שכעשר לאחד משפחות, לא ניתן היה לשמור על וכרז דרמה לזה שהיה קיים באתיופיה. כל חברי המשפחה ובעיקר המבוגרים שבה, נאלצו להתמודד עם קשיי קליטה רבים, הנובעים בעיקר בשל שפה ונורמות התנהגות ותרבות שונים כל כך, וזאת בנוסף לפירוד מהמשפחות וטראומת הדרך .
2 . סיבות למתחים בין בני הזוג:
א. סכסוכים קודמים ערד מאתיופיה, הנמשכים ואף מחריפים כאן, מהררים מקרר מרכזי למתחים. ב. שינוי ביחסי הנוחרת ביו המינים, ארבדן מעמד הגבר עקב החלשות יחסית בנוחר' לערמת התחזקות יחסית במעמד האשה והילדים . תופעה זר מחזקת את תחושות הבדידות התסכול זה כאב של גברים רבים, כאשר אחת הדרכים הנפרצות (ובעיקר בשנים הראשונות לעלייה) לכסרת ולהחזיר שליטתו היא דרך השליטה על הכספים . יש לזכור שהחברה והממסד הישראלי מעודדים את עצמאות האשה בדרכים רבות (חרקים שונים, ארגוני נשים וכד•). ג. קשיים ביכולת האשה לשמור על מנהגי הטוהרה בעת נידה ולידה - עקב מבנה הדיור' התעסוקה והלימודים וכר• השונים בארץ, אשר אינם מאפשרים לה להיות מנותקת פיזית מיתר בני משפחתה ולהיטהר כדי לא לטמאם - כפי שהיה באתיופיה. "טומאה" מתמשכת זו יכולה להיות מקור לסכסוכים בעיקר בין זוגות גברים מבוגרים עם נשים בגיל הפוריות, אך גם בקרב זוגות צעירים יותר. ד. רגשות אשם והאשמות הדדיות סביב פירוד אר מות קרובים באתיופיה ובסודן . ה. היציאה לדיור קבע, בה נדרשת החלטה משותפת של בני הזוג מהורה מקור נוסף למתחים בשל רצונות ושיקולים שונים של כל אחד מהם. האשה, לעתים קרובות תעדיף לגור ליד הרריה וקרובי משפחתה האחרים, בערד הבעל יעדיף את קרבת הוריו שלו, או ששיקולי תעסוקה יהיו מרכזיים יותר עבורו . 14 |
![]() |